גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
44 יחסים: משורר, מתרגם, אמיל זולא, אנטישמיות, אני מאשים...!, ארץ ישראל, עורך, פרשת דרייפוס, צרפת, ציונות דתית, ראש ממשלת ישראל, רב, שמחה בלאס, שמואל מוהליבר, לייב גלנץ, ט"ו בשבט, ח' בשבט, חלוציות, חינוך, ב' בכסלו, בצלאל בזק, גולדה מאיר, ד' בטבת, ה' בכסלו, ה'תקע"ט, ה'תקפ"ד, ה'תשמ"ג, ה'תשל"ט, ה'תשט"ו, ה'תשכ"ד, הפועל המזרחי, היישוב, היישוב הישן, כ"ט בטבת, י"א באייר, י"א בסיוון, י"ט בסיוון, י"ט בטבת, יצחק למדן, ירושלים, ישראל, יהושע פישל זקס, יהושע לייב דיסקין, יהודים.
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח ומשורר · ראה עוד »
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח ומתרגם · ראה עוד »
אמיל זולא
זולא בסביבות 1896 אמיל זולא (בצרפתית: Émile Zola ובשמו המלא Émile Édouard Charles Antoine Zola; 2 באפריל 1840 – 29 בספטמבר 1902) היה כותב רומנים, מחזאי, לבריתן, פובליציסט וצלם צרפתי, הסופר המובהק ביותר בזרם הנטורליזם, דמות בולטת בתהליך הליברליזציה הפוליטית של צרפת.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח ואמיל זולא · ראה עוד »
אנטישמיות
איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח ואנטישמיות · ראה עוד »
אני מאשים...!
שער העיתון "ל'אורור" מ־13 בינואר 1898 כתב ידו של זולא אמיל זולא אלפרד דרייפוס אני מאשים...! (בצרפתית), הוא מאמר דעה מפורסם של אמיל זולא שהתפרסם בעיתון הצרפתי ל'אורור ב־13 בינואר 1898, ובו תקף בחריפות יוצאת דופן את התנהגות השלטון והצבא הצרפתיים כלפי אלפרד דרייפוס.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח ואני מאשים...! · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וארץ ישראל · ראה עוד »
עורך
#הפניה עריכה.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח ועורך · ראה עוד »
פרשת דרייפוס
טקס שלילת דרגותיו של דרייפוס, איור בלה פטי ז'ורנל פרשת דרייפוס (בצרפתית: L'affaire Dreyfus; הייתה פרשה של הפללת שווא, עם רקע אנטישמי, שבה הואשם הקצין היהודי אלפרד דרייפוס בריגול ובגידה במולדתו צרפת. דרייפוס הורשע והוגלה לאי השדים, אך מאבק ציבורי בהובלת אינטלקטואלים הוביל לזיכויו. לאורך השתלשלות האירועים, כונתה פרשת דרייפוס: "הפרשה". הייתה זו שערורייה פוליטית רחבה, אשר פילגה קשות את הרפובליקה הצרפתית בין השנים 1894–1899 ובמידה פחותה עד 1906. השערורייה נסובה סביב דרייפוס, קפטן ארטילריה יהודי בצבא צרפת, אשר הואשם בריגול עבור הקיסרות הגרמנית. דרייפוס היה היהודי היחיד במטה הכללי הצרפתי, כך שהחשדות נגדו היו בחלקם אנטישמיות פשוטה. דרייפוס הורשע על סמך ראיות קלושות. הוא נידון לטקס משפיל ב-5 בינואר 1895 שבו נשללו ממנו דרגותיו ולאחר מכן הוגלה לכל חייו לאי השדים סמוך לחופי אמריקה הדרומית. אולם עד מהרה, בהנהגתו של אחיו של אלפרד, מתייה דרייפוס, קמה תנועה של פוליטיקאים, עיתונאים ועורכי דין אשר טענה לחפותו של אלפרד דרייפוס. הם נודעו בכינוי "הדרייפוסרים" או "האינטלקטואלים". בשנת 1896 החל להתברר בהדרגה שדרייפוס חף מפשע, בעיקר הודות לחקירה נמרצת שערך ראש המודיעין הצרפתי ז'ורז' פיקאר, אשר גילה את המרגל האמיתי – פרדיננד אסטרהאזי. פיקאר ניסה להפנות את תשומת לבם של מפקדיו לתגליתו, אולם הללו, שחששו מאיבוד שמם הטוב ומפגיעה ביוקרתו של הצבא, הורו לו לשתוק, ובהמשך שלחו אותו לתפקיד נידח בתוניסיה. למרות זאת, הצליח פיקאר להעביר את הידוע לו הלאה, ובעקבות לחץ מצד הדרייפוסרים, נפתח משפט כנגד אסטרהאזי, אשר נמשך יומיים בלבד ובו הוא זוכה מכל אשמה. עם זאת, מכתב פתוח של הסופר אמיל זולא לנשיא פליקס פור, אשר נודע בכינוי "אני מאשים...!", הביא לפתיחה מחדש של התיק כנגד דרייפוס. מכתבו של זולא עורר זעם (בעיקר מצד חוגי השלטון), והוא נתבע לדין על הוצאת דיבה נגד הצבא והרפובליקה. אף על פי שזולא הורשע, הרי שהמשפט כנגדו גרם בעקיפין לכך שהתגלה כי אחד המסמכים אשר עליהם הסתמכה התביעה כנגד דרייפוס הוא זיוף ("זיוף אנרי"). הדבר הוביל לכך שדרייפוס הוחזר מגלותו ונפתח כנגדו משפט חוזר, אשר בסופו הוא הורשע שוב, אולם קיבל עונש קל יותר, 10 שנות מאסר. זמן קצר לאחר מכן, קיבל דרייפוס חנינה מנשיא צרפת אמיל לובה, ורק ב־1906 טוהר שמו סופית. רבים סבורים כי הפרשה חוללה מפנה אצל בנימין זאב הרצל, לשנות את דעותו ביחס לאנטישמיות ולעודד אותו לתמוך בציונות.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח ופרשת דרייפוס · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וצרפת · ראה עוד »
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וציונות דתית · ראה עוד »
ראש ממשלת ישראל
ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וראש ממשלת ישראל · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח ורב · ראה עוד »
שמחה בלאס
שמחה בְּלַאס (בפולנית: Symcha Blass; 27 בנובמבר 1897 – 18 ביולי 1982) היה ממציא, מהנדס מים ישראלי, פעיל ציוני, מתכנן מפעלי מים עיקריים של היישוב בשנות ה-30 ובשנות ה-40, ממייסדי מקורות ויוזם תוכניותיה עד למוביל הארצי, "יועץ הממשלה לענייני המים" בישראל בשנותיה הראשונות, מייסד תה"ל, ראש המתכננים של מוביל המים הארצי, יוזם ההשקיה בטפטוף וממציא הטפטפות, יחד עם בנו ישעיהו.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח ושמחה בלאס · ראה עוד »
שמואל מוהליבר
הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד, 25 באפריל 1824 – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח, 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח ושמואל מוהליבר · ראה עוד »
לייב גלנץ
שדרות בן-גוריון 56 בתל אביב לייב (לייבל'ה) גלנץ (גלאנץ) (י"א בסיוון ה'תרנ"ח, 1 ביוני 1898 - י"ד בשבט ה'תשכ"ד, 27 בינואר 1964) היה חזן ומלחין ישראלי.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח ולייב גלנץ · ראה עוד »
ט"ו בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וט"ו בשבט · ראה עוד »
ח' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' שבט היא ברוב השנים פרשת בשלח.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וח' בשבט · ראה עוד »
חלוציות
חלוציות היא מעשה ראשוני של אדם או קבוצה.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וחלוציות · ראה עוד »
חינוך
בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וחינוך · ראה עוד »
ב' בכסלו
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' כסלו היא פרשת ויצא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת תולדות אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שלישי, שני או שבת.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וב' בכסלו · ראה עוד »
בצלאל בזק
בצלאל בזק נואם בכינוס האירופאי של הסתדרות המזרחי והפועל המזרחי בציריך. בעת קריאת רחוב על שמו בירושלים. במרכז השר ד"ר יוסף בורג. בצלאל בָּזָק (ביז'ינסקי) (ח' בשבט ה'תרנ"ח, 31 בינואר 1898 – י"א בכסלו ה'תשל"ה, 25 בנובמבר 1974) היה פעיל ציבורי בולט בציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח ובצלאל בזק · ראה עוד »
גולדה מאיר
גולדה מאיר (מאירסון; נולדה בשם גולדה מאבוביץ'; 3 במאי 1898, י"א באייר ה'תרנ"ח – 8 בדצמבר 1978, ח' בכסלו ה'תשל"ט) הייתה פוליטיקאית ישראלית, אחת משתי הנשים היחידות החתומות על מגילת העצמאות.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וגולדה מאיר · ראה עוד »
ד' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בד' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וד' בטבת · ראה עוד »
ה' בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וה' בכסלו · ראה עוד »
ה'תקע"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וה'תקע"ט · ראה עוד »
ה'תקפ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וה'תקפ"ד · ראה עוד »
ה'תשמ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וה'תשמ"ג · ראה עוד »
ה'תשל"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וה'תשל"ט · ראה עוד »
ה'תשט"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וה'תשט"ו · ראה עוד »
ה'תשכ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וה'תשכ"ד · ראה עוד »
הפועל המזרחי
הפועל המזרחי (או בראשי תיבות: הפועמ"ז; המזרח"י – פירושו "מרכז רוחני") הייתה תנועה פוליטית שהתקיימה החל מ-1922, עשרים שנה אחרי ייסוד המזרחי, ועד התאחדותה עם תנועת המזרחי ב-1956 לשם הקמת המפד"ל.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח והפועל המזרחי · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח והיישוב · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח והיישוב הישן · ראה עוד »
כ"ט בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ט בטבת היא ברוב השנים פרשת בא.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וכ"ט בטבת · ראה עוד »
י"א באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וי"א באייר · ראה עוד »
י"א בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וי"א בסיוון · ראה עוד »
י"ט בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וי"ט בסיוון · ראה עוד »
י"ט בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט טבת היא, ברוב השנים, פרשת שמות.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וי"ט בטבת · ראה עוד »
יצחק למדן
יצחק למדן (צולם לפני 1945) יצחק למדן (ה' בכסלו ה'תרנ"ח, 7 בנובמבר 1897 – כ"א בחשוון ה'תשט"ו, 17 בנובמבר 1954) היה משורר, מתרגם עורך ופובליציסט עברי זוכה פרס ישראל.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח ויצחק למדן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח וישראל · ראה עוד »
יהושע פישל זקס
הרב יהושע פישל זקס (ד' בטבת ה'תרנ"ח, 29 בדצמבר 1897 – י"ב בשבט ה'תשמ"א, 16 בינואר 1981) היה איש חינוך, רב, מנהל חינוכי בבית היתומים ציון בלומנטל, רב בית הכנסת הראשון שמחוץ לחומות; נחלת יעקב שבשכונת נחלת שבעה, ממקימי הישיבה התיכונית הראשונה אַלֻמָה.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח ויהושע פישל זקס · ראה עוד »
יהושע לייב דיסקין
#הפניה משה יהושע יהודה לייב דיסקין.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח ויהושע לייב דיסקין · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ה'תרנ"ח ויהודים · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ה'תרנ"ח
